מנתח מסביר על אבחון חזה שקוע לאם ולבנה המתבגר בפגישת ייעוץ

אבחון חזה שקוע: מה קורה בפגישת הייעוץ הראשונה

רוב המשפחות מגיעות לפגישה הראשונה בנושא פקטוס עם אותן שלוש שאלות. השקע מחמיר? הוא לוחץ על הלב? והאם הילד יצטרך ניתוח? פגישת ייעוץ טובה עונה על שלושתן, ועושה את זה על סמך מדידות ולא על סמך ניחושים.

אבחון חזה שקוע (פקטוס אקסקווטום, שנקרא גם חזה סנדלרים) מתחיל בשיחה ובבדיקה גופנית, ולעתים קרובות ממשיך לבדיקת הדמיה ולכמה בדיקות פשוטות של הלב והריאות. במדריך הזה תמצאו את כל השלבים, הסבר על המספרים ורשימה של מה להביא לפגישה. רוב הדברים נכונים גם לחזה יונה (פקטוס קרינטום), ונציין איפה יש הבדל.

מנתח מסביר על אבחון חזה שקוע לאם ולבנה המתבגר בפגישת ייעוץ

מתי כדאי לקבוע בדיקה?

אין צורך לחכות לתסמינים. כדאי לבדוק את החזה אם אתם שמים לב לאחד מאלה:

  • שקע או בליטה בחזה שבולטים יותר ויותר, לרוב בזמן קפיצת גדילה בגיל ההתבגרות
  • קוצר נשימה או עייפות בספורט, מהר יותר מחברים בני אותו גיל
  • כאב בחזה, או דופק מהיר או חזק, בזמן מאמץ
  • נער או נערה שנמנעים משחייה, מחדרי הלבשה או מהורדת חולצה
  • מבוגרים שחיו עם צורת החזה שנים רבות ורוצים לדעת מה האפשרויות (ראו את המדריך שלנו על חזה סנדלרים במבוגרים)

שלב 1: היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית

האבחנה של חזה שקוע נעשית על סמך היסטוריה רפואית מסודרת ובדיקה גופנית. המנתח ירצה לדעת מתי הופיעה צורת החזה, האם היא השתנתה ואילו תסמינים מלווים אותה. צפו לשאלות על פעילות גופנית, נשימה, כאבים בחזה ודפיקות לב, וגם על בני משפחה עם חזה דומה.

הבדיקה עצמה קצרה ולא כואבת. המנתח מסתכל על החזה מלפנים ומהצד, בעמידה ובשכיבה, ובודק כמה השקע עמוק והאם צד אחד נמוך מהשני. גם היציבה ועמוד השדרה נבדקים, כי עקמת מופיעה לפעמים לצד עיוותים בדופן החזה. ידיים ארוכות, מפרקים גמישים מאוד או מבנה גוף גבוה ורזה עשויים להוביל לשאלות על מחלות של רקמת החיבור, כמו תסמונת מרפן, שקשורות לפקטוס אצל חלק מהמטופלים.

מנתחים רבים מצלמים את החזה בפגישה הזו. התמונות עוזרות מאוד לראות בהמשך אם צורת החזה משתנה תוך כדי הגדילה.

מה שונה בבדיקה של חזה יונה

בחזה יונה השאלה החשובה היא כמה החזה גמיש. המנתח לוחץ בעדינות על הבליטה כדי להרגיש באיזו קלות היא משתטחת. יש מרפאות שמודדות את זה במכשיר שקורא את הלחץ הדרוש לתיקון החזה, מדד שנקרא לחץ התיקון הראשוני. חזה שמשתטח בקלות מגיב בדרך כלל היטב לסד לחזה יונה, ולכן ילדים רבים עם חזה יונה לא צריכים בדיקת הדמיה בכלל.

שלב 2: מדידה של עומק החזה

שקע שנראה דרמטי במראה יכול להתברר כקל בבדיקת הדמיה, וגם להפך. לכן המנתחים מסתמכים על שני מדדים מקובלים, שאותם מודדים בחתך רוחבי של בית החזה.

רופא בוחן חתך MRI של בית החזה למדידת מדד הלר

מדד הלר

מדד הלר מחלק את רוחב בית החזה במרחק הקצר ביותר בין עצם החזה לעמוד השדרה. שקע עמוק יותר נותן מספר גבוה יותר. בחזה ממוצע הערך הוא בערך 2 עד 2.5. ערך מעל 3.25 במדד הלר הוא אמת המידה הוותיקה לחזה שקוע משמעותי, ומשתמשים בו הרבה כשמחליטים אם ניתוח הוא אפשרות.

מדד התיקון

מדד התיקון (Correction Index) מראה איזה אחוז מעומק החזה צריך להרים כדי להגיע לצורה תקינה. הוא מתמודד טוב יותר עם חזה רחב או צר במיוחד, שבו מדד הלר עלול להטעות. חוקרים מ-UT Southwestern המליצו על ניתוח ממדד תיקון של 28% ומעלה, ערך שתואם את סף מדד הלר של 3.25.

CT או MRI?

בדיקת CT מהירה ומראה את החזה בפירוט רב, אבל היא כרוכה בקרינה, ולכן בילדים מעדיפים הגדרות של מינון נמוך. ב-MRI אין קרינה בכלל. מחקר מבית החולים לילדים בבייג'ינג השווה בין שתי הבדיקות בילדים עם חזה שקוע ולא מצא הבדל משמעותי במדד הלר ביניהן. איזו בדיקה מתאימה לכם תלוי בגיל, במה שהמנתח צריך לראות ובזמינות באזור שלכם.

לא כולם צריכים בדיקת הדמיה כבר בפגישה הראשונה. אצל ילד צעיר עם שקע קל וללא תסמינים, בדרך כלל ממשיכים במעקב ומודדים שוב ככל שהוא גדל.

שלב 3: בדיקות לב וריאות

חזה שקוע עמוק יכול ללחוץ על הלב ולהגביל את התרחבות הריאות בזמן מאמץ. אם התסמינים או ההדמיה מרמזים על כך, המנתח עשוי להפנות ל:

  • אקו לב, בדיקת אולטרסאונד של הלב שמראה אם עצם החזה לוחצת עליו ועד כמה המסתמים והחדרים עובדים כראוי
  • אק"ג, רישום קצר של קצב הלב
  • תפקודי ריאות, בדיקה שבה נושפים לתוך מכשיר שמודד כמה אוויר נכנס ויוצא ובאיזו מהירות
  • מבחן מאמץ במקרים מסוימים, כי הרבה אנשים מרגישים את התסמינים רק כשהם מתאמצים
נערה עוברת בדיקת תפקודי ריאות במסגרת הערכה לחזה שקוע

הבדיקות האלה מראות עד כמה הלב והריאות תחת לחץ, וקופות חולים או חברות ביטוח עשויות לבקש לראות אותן לפני שהן מאשרות ניתוח, אז כדאי לשמור עותקים. במאמר שלנו על ההשפעה של חזה שקוע על הלב תמצאו הסבר מפורט יותר.

שלב 4: בדיקת רגישות למתכת לפני ניתוח נוס

אם התוכנית היא ניתוח נוס, מוט מתכת מעוקל יישאר מאחורי עצם החזה במשך כמה שנים. רוב המוטות עשויים מפלדה כירורגית שמכילה ניקל וכרום. ספרו למנתח על כל פריחה מתכשיטים, רצועת שעון או אבזם חגורה. ייתכן שהמנתח יפנה אתכם לבדיקת אלרגיה, ואם היא חיובית אפשר להשתמש במוט טיטניום במקום.

איך התוצאות קובעות את תוכנית הטיפול

אין מספר אחד שמכריע. המנתח שוקל את המדידות יחד עם התסמינים, ממצאי הלב והריאות, הגיל ועד כמה צורת החזה משפיעה על היום יום ועל הביטחון העצמי. בקווים כלליים:

מה הבדיקה מראהלאן זה מוביל בדרך כלל
חזה שקוע קל, ללא תסמיניםמעקב ובדיקה חוזרת ככל שהילד גדל
מדד הלר מעל 3.25, מדד תיקון של 28% ומעלה, או השפעה על הלב והריאותשיחה על ניתוח, בדרך כלל ניתוח נוס
חזה יונה גמיש אצל ילד שעדיין גדלטיפול בסד
חזה יונה נוקשה, או כשסד אינו מעשיניתוח נוס הפוך או ניתוח פתוח

מה להביא לפגישה

אב ובנו מכינים בדיקות ושאלות לפגישת ייעוץ בנושא פקטוס
  • צילומים, בדיקות הדמיה או סיכומים קודמים, כולל הדיסק או הקישור לצפייה
  • רשימה קצרה של התסמינים ומתי הם מופיעים
  • תרופות קבועות ואלרגיות ידועות, במיוחד למתכות
  • היסטוריה משפחתית של עיוותים בחזה או מחלות של רקמת החיבור
  • פרטי קופת החולים והביטוח המשלים
  • השאלות שלכם, כתובות מראש כדי לא לשכוח אף אחת
  • חולצה שקל להוריד לבדיקה

שאלות שכדאי לשאול את המנתח

  • עד כמה החזה חמור, ומה המדידות?
  • האם יש השפעה על הלב או הריאות?
  • האם צפוי שינוי ככל שהילד יגדל?
  • מה כל האפשרויות, כולל לא לעשות כלום כרגע?
  • אם ממליצים על ניתוח, איך נראית ההחלמה?
  • מתי כדאי לחזור לבדיקה חוזרת?

קביעת ייעוץ בישראל

Pectus Clinic מטפלת במטופלים בירושלים ובמרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון בחולון. אפשר גם להתחיל בייעוץ מקוון, וזה עוזר למשפחות שגרות רחוק. אם כבר יש לכם בדיקות הדמיה או סיכומים, שלחו אותם מראש כדי שאפשר יהיה לעבור עליהם לפני הפגישה.

ד"ר איוון שוויץ עוסק בכירורגיית חזה ולב מאז 1985 ומטפל בכל קשת עיוותי דופן החזה, מסד ועד ניתוח זעיר פולשני. ד"ר פיראס אבו אכר עומד בראש יחידת כירורגיית בית החזה במרכז הרפואי וולפסון.

לקביעת ייעוץ או קראו עוד על פקטוס אקסקווטום ועל פקטוס קרינטום.

שאלות נפוצות

אפשר לאבחן חזה שקוע בלי בדיקת הדמיה?

כן. האבחנה עצמה נעשית בבדיקה גופנית של החזה. בדיקת ההדמיה מודדת את החומרה, וצריך אותה בעיקר כששוקלים טיפול, במיוחד ניתוח.

האם מדד הלר גבוה אומר שהילד צריך ניתוח?

לא בפני עצמו. הוא מראה שהחזה עמוק, אבל ההחלטה לוקחת בחשבון גם תסמינים, תוצאות בדיקות הלב והריאות, הגיל ואיך הילד מרגיש עם החזה שלו. יש משפחות שבוחרות לחכות ולהמשיך במעקב.

באיזה גיל כדאי לבדוק ילד?

ברגע שאתם שמים לב לצורת החזה. החזה משתנה אצל רבים במהירות בקפיצת הגדילה של גיל ההתבגרות, ובדיקה מוקדמת מאפשרת לראות בקלות אם יש החמרה.

האם הבדיקות כואבות?

לא. הבדיקה הגופנית, ההדמיה ובדיקות הלב והריאות אינן פולשניות. אי הנוחות היחידה שרוב האנשים מדווחים עליה היא לשכב בלי לזוז במכשיר.

האם קופת החולים או הביטוח יכסו את הבדיקות?

זה תלוי בקופה ובסוג הביטוח שלכם. בקשו מהמרפאה פירוט של הבדיקות הנדרשות, ובדקו מול הקופה או חברת הביטוח לפני שקובעים תורים.

המאמר מספק מידע כללי ואינו מחליף הערכה רפואית מסודרת. כל חזה שונה, ולכן ההחלטה על טיפול מגיעה אחרי בדיקה, ובמידת הצורך גם אחרי הדמיה ובדיקות נוספות.

משאבים נוספים